<h1>סמ"ק מצוריך סימן צ"ט</h1>
<h2>דף כב.</h2>
שלא להתייחד עם גוים מפני שחשודין על שפיכות דמים וגם בהמות אין מייחדין אצלם מפני שחשודין על הרביעה, וגם אין מתרפאין מהן רק מאדם מומחה מתרפאין דלא מרע חזקהא), ולגבי הקזת דם רובן מומחין הן, אבל מגוים או מינין שאומרים לע"ז אסור, וכן אם אמר קח ממעיין ע"ז אסור ואם אמר סתמא קח מאותו מעיין אע"פ שאינו מוציא דבר כי אם לפני ע"ז מותרב), ואין מסתפרין מהן ברשות היחיד אבל ברשות הרבים שרי, ורואה במראה אפילו ברשות היחיד שרי מפני שהוא כאדם חשוב ומכאן משמע דאדם חשוב שריג). א) מותר להתרפאות מן הגוי חולה שאין בו סכנה ואם הוא מומחה אפילו יש בו סכנה מותר, עכ"ל ס"ג. ב) [יש לעיין בס"ג ובספר התרומה]. תוספות, וכן הדין באשירה כשאמר לו הגוי שלא יועיל לו אלא שם ע"ז אסור אבל אם אומר לו אם תוכל למצא מעיין אילן פלוני ולא הזכיר לו שום אשירה ואינו יכול למצא מאותו מין אלא מעצי אשירה מותר ליקח ממנה וכן נראה דאין ללמוד מהם שום לחש דשמא הוי בשם ע"ז ואל תתמה איך מרפא שהרי כתיב (איוב י"ב) משגה לגוים ויאבדם, עכ"ל. [סמ"ג, פירש שלא תלה רפואתו בע"ז ואם היה מוצאן במקום אחר היו מועילים כמו אילו, בפרק מי שאחזו (גיטין דף ע') משמע שמותר לרפאות מן הגוי לכל הפחות בשכר עכ"ל, שאומר רב שם רב שימי בר אשי עבד ליה לההוא גוי לדבר אחר ואיתסי ועל סמך זה סמך רבינו משה להיות רופא בארץ מצרים לישמעאלים אע"פ שיש לדחות שעשה רב שימי כן לנסות אם טובה היא לעשות לישראל ואני הכותב שמעתי מפי הרב ר' יהושע אליקים הרופא דכתיב בואלה הדברים רבה כתיב (דברים ז') ואכלת את שלל העמים מלמד שהקדוש ברוך הוא שולח להם חלאים והם צריכים לרפואה ואתם אוכלים את דמיהם משמע שמותר לרפאם בשכר, עכ"ל]. ג)0אסור לאיש להסתפר מן הגוי ביחוד אם אין ישראל רואה במראה דילמא קטיל ליה, ע"כ לשון ס"ג.
